חורים שחורים מסתובבים 1,150 פעמים בשנייה

חורים שחורים הם בין האובייקטים המרתקים ביותר ביקום כולו, והם ממשיכים להפתיע אותנו. הם אזורים בחלל שבהם כוח הכבידה כל כך עוצמתי, עד שאפילו אור לא יכול לברוח מהם. הם נוצרים בדרך כלל כאשר כוכבים גדולים מאוד קורסים תחת משקלם העצמי והופכים למשהו כל כך דחוס, שאנחנו בקושי מצליחים לדמיין. אבל מעבר לכוח הכבידה המדהים שלהם, חורים שחורים מסוימים גם מסתובבים במהירות עצומה.

כשמדברים על מהירות סיבוב של חורים שחורים, אנחנו לא מדברים על משהו שגרתי. דמיינו לעצמכם, ישנם חורים שחורים שיכולים להסתובב במהירויות של למעלה מ-1,150 סיבובים בשנייה! כדי לדמיין את זה, נסו לחשוב על מהירות של מנוע סילון של מטוס או טורבינת רוח – אפילו אלו לא מתקרבות למהירות כזו. למעשה, אם היינו יכולים להניח כדורסל על חור שחור כזה, נקודה על הכדורסל הייתה עוברת מרחק השווה ליותר משלוש פעמים היקף כדור הארץ – בכל שנייה! 😮

אז איך מפלצות החלל האלה מגיעות למהירויות כאלה? הסיבה קשורה לחומר שנופל לתוכם. לפני שהוא נבלע, החומר הזה – אבק, גז ואפילו כוכבים קטנים – מתחיל להקיף את החור השחור בספירלה. כשהוא מתקרב יותר למרכז, הוא צובר תאוצה, ממש כמו מחליקה על הקרח שמכנסת את ידיה קרוב לגופה כדי להסתובב מהר יותר. האנרגיה של החומר המסתובב הזורם פנימה מועברת אל החור השחור, וכך הוא מתחיל להסתובב במהירות הולכת וגוברת. זה כמו שהוא בולע את האנרגיה הסיבובית של כל מה שסביבו.

הסיבוב המהיר הזה של חורים שחורים יוצר תופעות מיוחדות סביבם. הוא יכול לעוות את המרחב-זמן בצורה קיצונית, תופעה שאנחנו מכנים גרירת מסגרת. במילים פשוטות, החור השחור מסובב את המרחב ואת הזמן עצמם סביבו, כמו מערבולת ענקית. זה גם משפיע על הדרך שבה גלי כבידה נוצרים ומתפשטים בחלל כאשר שני חורים שחורים מתנגשים זה בזה. חקר הסיבוב של חורים שחורים עוזר לנו להבין טוב יותר את המכניקה של היקום ואת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, ומאפשר לטלסקופים מתקדמים כמו טלסקופ החלל ג’יימס ווב לגלות אותם. זהו נושא מרתק שממשיך להפתיע את המדענים בכל פעם מחדש!