Robert Fedez קסם צללים: יום השוויון בפירמידת הנחש המכונף
כשאנו מביטים לשמיים, אנו רואים עולם שלם של תופעות מרתקות – כוכבים, כוכבי לכת, גלקסיות רחוקות. אבל מה אם נגלה שאבות אבותינו, לפני אלפי שנים, ידעו לנצל את תנועת השמש והכוכבים כדי ליצור קסמים ארכיטקטוניים מדהימים? התמונה המיוחדת הזו, שנאס”א בחרה לשתף אותנו, לוקחת אותנו למסע כזה, היישר ללב מקסיקו, ומגלה לנו כיצד ידע קדום פגש את מסתרי הקוסמוס. אנו רואים בה פירמידה עתיקה, המוארת באור שמש מיוחד, ויוצרת אשליה אופטית נדירה שמספרת סיפור שלם על תרבות מתקדמת וחיבור עמוק לשמיים.
על התמונה: קסם צללים בפירמידת הנחש המכונף
התמונה המרשימה הזו, שצולמה על ידי רוברט פדז בשנת 2019, מציגה את פירמידת “אל קסטיו”, הידועה גם כמקדש קוקולקאן, שנמצאת בחצי האי יוקטן שבמקסיקו. את הפירמידה המרשימה הזו בנו בני המאיה הקדמונים, תרבות מפוארת ששגשגה בין המאה ה-9 ל-12 לספירה. מה שמיוחד בתמונה, ולמה נאס”א בחרה דווקא בה, הוא האירוע האסטרונומי המתרחש בה: ביום השוויון (נקודת הזמן בשנה שבה היום והלילה שווים באורכם, מהמילה “שווה”), צללי השמש נופלים על מדרגות הפירמידה בצורה כה מדויקת, עד שהם יוצרים אשליה אופטית של נחש מכונף הזוחל מטה במדרגות. זהו רגע מדהים של תכנון אדריכלי-אסטרונומי. בנוסף לתופעת הצללים המרכזית, בתמונה משנת 2019 אנו יכולים לזהות גם את כוכבי הלכת צדק ושבתאי, המנצנצים לצד שביל החלב – הגלקסיה שלנו – מה שמוסיף נופך קוסמי מיוחד למחזה ההיסטורי.
רקע מדעי: בין שמש, צללים ותרבות המאיה
התופעה שאנו רואים בפירמידת אל קסטיו היא דוגמה יוצאת דופן לדיוק האסטרונומי וההנדסי של בני המאיה. פירמידה זו אינה רק מבנה דתי, אלא גם לוח שנה וכלי אסטרונומי ענק. כדי להבין את הקסם, עלינו להבין מהו יום שוויון (אקווינוקס). כדור הארץ שלנו מקיף את השמש במסלול אליפטי, והוא נוטה על צירו בזווית קבועה של כ-23.5 מעלות. הטיה זו היא הגורם לעונות השנה. פעמיים בשנה, סביב ה-20 במרץ וה-22 בספטמבר, ציר כדור הארץ אינו נוטה לכיוון השמש או הרחק ממנה. ברגעים אלו, קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בצורה ישרה מעל קו המשווה, מה שגורם ליום וללילה להיות באורך שווה בכל מקום על פני כדור הארץ. בדיוק בימים אלו, ובשעות אחר הצהריים, זווית השמש יוצרת את הצללים המיוחדים על פירמידת אל קסטיו.
האשליה של נחש הקוקולקאן (אל הנחש המכונף של המאיה) נוצרת על ידי שבעה משולשי אור וצל, הנוצרים מפינות המדרגות ומתחברים לראש נחש מגולף באבן בתחתית הפירמידה. זה לא מקרי: הפירמידה נבנתה עם 365 מדרגות – מספר המבטא את ימי השנה בלוח השנה של המאיה, ובכל צד יש 91 מדרגות ועוד מדרגה אחת בראש הפירמידה (91*4+1=365). בני המאיה היו אסטרונומים ומתמטיקאים מבריקים. הם פיתחו לוחות שנה מדויקים במיוחד, והצליחו לחזות ליקויי חמה, תנועות כוכבי לכת ומופעי ירח, הרבה לפני שהיו להם טלסקופים או מחשבים.
עובדות ומספרים: גשר בין עתיק לחדש
פירמידת “אל קסטיו” מתנשאת לגובה של כ-30 מטרים, רוחב בסיסה כ-55 מטרים, והיא שוות ערך לבניין בן כ-10 קומות. בני המאיה בנו אותה ככל הנראה ללא עזרת גלגלים, רק באמצעות כוח אדם וכלים פשוטים. הדיוק הדרוש לבניית הפירמידה, כך שתתיישר באופן מושלם עם השמש בימי השוויון, מדהים. מחקרים מודרניים של ארכיאולוגים ואסטרונומים ממשיכים לחשוף את העומק והמורכבות של הידע המאיאני.
הפירמידה המיוחדת הזו ב”צ’יצ’ן איצה” שבמקסיקו היא עדות מדהימה לאופן שבו תרבויות עתיקות ידעו לקרוא את הכוכבים ולשלב את הידע האסטרונומי בחיים היומיומיים שלהן.
תמונת האסטרונומיה היומית של NASA קרדיט: Robert Fedez