עובדה #14: נוגה מסתובב הפוך: כוכב בודד עם כיוון שונה.

כוכב נוגה הוא עולם מרתק, השני בסדר כוכבי הלכת במרחקם מהשמש, ולעיתים קרובות הוא מכונה ‘אחותה התאומה’ של כדור הארץ בשל גודלו ומרקמו הדומים. עם זאת, הדמיון נעצר כאן, שכן נוגה הוא עולם של קיצוניות, ואחד המאפיינים המדהימים ביותר שלו הוא כיוון הסיבוב הייחודי שלו.

רוב כוכבי הלכת במערכת השמש שלנו, כולל כדור הארץ ומאדים, סובבים סביב צירם בכיוון שנקרא ‘פרוגרדי’ – ממערב למזרח. המשמעות היא שבכדור הארץ, אנו רואים את השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב. אולם, נוגה חורג מהכלל הזה ומסתובב בכיוון הפוך, ממזרח למערב, בתופעה המכונה ‘סיבוב רטרוגרדי’. לכן, אם הייתם עומדים על פני נוגה (דבר בלתי אפשרי בגלל התנאים הקיצוניים שם), הייתם רואים את השמש זורחת במערב ושוקעת במזרח – תמונה הפוכה לחלוטין מזו שאנו מכירים.

אחד ההסברים המדעיים המובילים לכיוון הסיבוב המיוחד של נוגה קשור לאירועים אלימים שהתרחשו בעבר הרחוק של מערכת השמש. המדענים משערים כי נוגה התנגש עם גוף שמיימי גדול במיוחד, אולי כוכב לכת קדום או אסטרואיד ענק, לפני מיליארדי שנים. עוצמת ההתנגשות הייתה כה אדירה, עד שהיא שינתה את כיוון הסיבוב של נוגה לחלוטין. מודלים ממוחשבים מראים שהתנגשות כזו, או סדרת התנגשויות, יכלו לגרום לשינוי דרמטי כל כך.

השערה נוספת, אם כי פחות מקובלת, היא שהסיבוב הרטרוגרדי נוצר כתוצאה מכוחות גאות ושפל חזקים שהפעילה השמש על נוגה, יחד עם השפעת האטמוספירה הצפופה והכבדה שלו. האווירה בנוגה עשויה לתרום לשינוי זה, אך נראה שהתנגשות קוסמית היא ההסבר הסביר ביותר לתופעה המרשימה הזו.

מעבר לכיוון הסיבוב, נוגה הוא עולם קיצוני: הטמפרטורות על פניו מגיעות למאות מעלות צלזיוס, והאטמוספירה שלו מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני עם ענני חומצה גופרתית. לחץ האטמוספירה גדול פי 90 מזה של כדור הארץ, מה שהופך אותו למקום לא ידידותי לחיים כפי שאנו מכירים אותם. אולם, ההבנה של תופעות כמו הסיבוב הרטרוגרדי עוזרת לנו לפענח את ההיסטוריה המורכבת של הכוכבים והיווצרותם, ומלמדת אותנו שמערכת השמש מלאה בהפתעות מדעיות מרתקות.